אמפטיה וקשר רגשי הם חלק מהותי בתהליך הטיפולי. אני חשה אמפטיה עמוקה למטופליי, חושבת עליהם ומנסה להבין מהן הדרכים הטובות ביותר לעזור להם. כל אלה ביחד מביאים לשינוי, שבתחילה מבצבץ כנבט קטן ואז גדל ומתפתח והופך לגדול ומשמעותי. השינויים שעוברים ילדים או מבוגרים בחדר הטיפולי משליכים על כל האנשים הקשורים לאדם הנמצא בטיפול. התהליך קסום בעיניי וממלא אותי בסיפוק רב בכל פעם מחדש.

עבדתי כפסיכולוגית קלינית אחראית במחלקה בבית החולים גהה בשנים 1996-1987. במסגרת עבודתי במחלקה טיפלתי במאושפזים ובבני משפחותיהם ופיתחתי גישה טיפולית משפחתית-מערכתית לטיפול באנשים הסובלים מדיכאונות עמידים. השיטה התבססה על התפיסה שלפיה סימפטומים נועדו לומר לנו דבר מה והם קומוניקציה – אמצעי תקשורת. במידה ומתייחסים אליהם, ניתן ללמוד על משמעות המצוקה ועל הדרך לפתור אותה.

שימשתי מדריכה בתהליך אינטייק ובפסיכותרפיה במחלקת הרווחה במכבים-רעות ולאחר מכן בעיר מודיעין בשנים 2008-1998. עד היום אני אוהבת מאוד את עבודתי כמדריכה של אנשי מקצוע צעירים. אני רואה שליחות במתן עזרה למטפלים ולמטפלות בתחילת דרכם המקצועית, יחד איתם מנסה למצוא את הדרך המקצועית המתאימה לכישוריהם, לאישיותם ול"אני מאמין" שלהם. מי שעובד כפי שהוא אוהב ומתאים לו יהיה מטפל טוב יותר עבור המבוגרים והילדים שיבואו לקבל אצלו עזרה.

בשנים 2010-2020 עבדתי בהתנדבות אחת לשבועיים בטיפול בילדי שדרות, בבית ספר יסודי. טיפול אינדיבידואלי בשילוב טיפול בארגז חול.

היום אני עובדת בקליניקה פרטית, בטיפול  אישי בילדים ובני נוער, מבוגרים צעירים ומבוגרים וכן בטיפול זוגי משפחתי.

השכלה מקצועית

תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קורס בפסיכופתולוגיה של הילד באוניברסיטת תל אביב.

קורס בטיפול משפחתי וזוגי במכון ברקאי.

מטפלת מוסמכת מטעם האגודה לטיפול במשפחה ובנישואין ובחינוך בחיי המשפחה.

קורס בפסיכודרמה ככלי בטיפול משפחתי.

בנוסף, במשך כל השנים אני קוראת ולומדת חומר תיאורטי הקשור לעבודתי, משתתפת בכנסים, בימי עיון ובסדנאות, נהנית לשאול שאלות ולחפש תשובות, לחשוב לעומק ולהבין טוב יותר. אני מאמינה שאף פעם לא מבינים 'מספיק' ולכן כל הזמן צריך לשאוף ולהתפתח.