פורסם בזמן ישראל
מהן תבניות חשיבה וכיצד הן נוצרות?
החיים מחייבים חשיבה בתבניות. מדוע? עלינו להגיב לאין-ספור גירויים, פנימיים וחיצוניים כל העת. החיים המודרניים מורכבים מאוד ולא יעיל אפילו לא אפשרי לחיות בכל פעם את מגוון האפשרויות העומדות בפניי בכל רגע נתון כדי לפעול. אם אני רואה רכב מתקרב אלי איני יכולה לעצור ולהרהר בכך, עליי לברוח מהר. זה ברור לכולם.
המוח בנוי לקצר תהליכי חשיבה. תבניות החשיבה שלנו נוצרות החל מהילדות המוקדמת, כאשר אנחנו מפנימים כי המזון שנכנס אל פינו והורדת מצוקה מקושרים לנוכחות הורית. בהמשך תבנית חשיבה עומדת בבסיס אובייקט המעבר – חפץ שהתינוקת נקשרת אליו ומצליח להרגיע אותה לזמן מסוים בעת מצוקה. תבניות חשיבה המתפתחות באינטראקציה עם ההורים ולאחר מכן עם הסביבה נמצאות בבסיס התפיסות שלנו כמבוגרים את עצמנו ואת האחרים.
הטיות תפיסה בעקבות תבניות חשיבה
תבניות החשיבה שלנו קובעות למה נשים לב ולמה לא, איזה מידע נקבל כ"נכון" ואיזה כ"בלתי אפשרי". על פי תיאוריות תפיסה ידוע היום כי התפיסה שלנו משתנה על פי המוטיבציה שלנו לתפוס את הדברים ועל פי תבניות חשיבה הקיימות במוחנו בנוגע לאובייקט, אירוע או תחושות. את תבניות החשיבה ספגנו ולמדנו מהסביבה החיצונית בה אנחנו חיים וגם מזו הפנימית שלנו: המבנה המוחי אתו נולדנו. במדע הפיזיקה קיים שיח סוער לגבי השאלה מהי "מציאות" והאם אנחנו יכולים לתפוס משהו בצורה "אובייקטיבית". המחשבה הרווחת היום היא שכל תפיסה שאנחנו תופסים בחושים שלנו וכל הבנה והסקת מסקנות שלנו – כולן מושפעות מתבניות חשיבה מוקדמות שיש לנו.
נטייה זו לבחור לראות על פי תבניות קיימות מוכחת גם בניסויים שנערכו על פייק-ניוז. פייק-ניוז – ידיעות כוזבות המופצות ברשתות ואנשים בוחרים להאמין או לא להאמין להן על פי תבניות הקבועות במוחם. אם הידיעות תואמות את הדעות הפוליטיות והחברתיות של האדם הוא יאמין בהן ויחשוב שהן נכונות במציאות.
לדוגמה, בבחירות שזה עתה עברנו. פעם חמישית בשלוש וחצי שנים. חצי מהעם מאושר וחצי עצוב ומדוכא. הרי ממשלות בראשות נתניהו והחרדים היו בשנים האחרונות. התלהמות שרואים אצל פוליטיקאים לפני הבחירות לא באה לביטוי קיצוני אחריהן. אז מדוע הפחד? הוא קשור לצורך האנושי למזער את הגוונים לצבעים מנוגדים: "שחור" או "לבן", "טוב" או "רע". וסביב תבנית חשיבה של: נתניהו "טוב" או "רע" לנו נאגר מידע שמצדיק את התבנית שיש אצלינו.
איך תבניות חשיבה עוצרות ומגבילות אותנו?
לא תמיד תבניות חשיבה עוזרות להסתגלות. לעתים הן תוקעות אותנו במקום מסוים ולא מאפשרות לנסות משהו אחר. זאת, גם אם ההתנהגות המוכרת גורמת לנו נזק. לדוגמה, כאשר בקשנו העלאה במשכורת בעבודה ונענינו בשלילה. התקבעה במוחנו תבנית חשיבה האומרת: "אין שום סיכוי לקבל העלאה" ומערך של אמירות המחזקות את התבנית: "המשק תקוע" , "אף אחד לא קיבל העלאה בזמן האחרון" , "הבוסית לא מרוצה מעבודתי". עלינו להמס את תבנית החשיבה הקיימת וליצור אחרת האומרת: "מה יש לי להפסיד?" " נעז ונבקש העלאה ואולי נקבל אותה. וגם אם לא נקבל אותה הפעם – ניטע תבנית חשיבה חדשה במוחה של המנהלת ואולי בסבב ההעלאות הבא היא תכלול אותי.
איך בכל זאת ניתן לשנות תבניות חשיבה ולהתפתח?
לשם התפתחות נחוץ תהליך של המסת סכמות החשיבה שלנו. מה שעוזר לנו לצאת מקיבעון מחשבתי והתנהגותי היא היכולת לחשוב אחרת, לפרק את התמונה השלמה למרכיבי יסוד ולהצליח לחבר את המרכיבים מחדש באופן שונה כך שתתקבל תמונה חדשה. היכולת להמס תבנית חשיבה ולפרק תמונה כוללת לגורמיה ולחברן בצורה חדשה נקראת יצירתיות. המסת סכמות קיימות קריטית להתפתחות ולהסתגלות במצבי חיים משתנים. ללא היכולת הזו לא הייתה התפתחות במשך האבולוציה, לא היינו מקימים את מדינה ישראל וגם לא היינו מצלחים להתמודד עם מגפת הקורונה.
איך ניתן להגמיש ולשנות תבניות חשיבה ומדוע זה קריטי להתפתחות אישית וחברתית וגם לאומית?
שינוי תבניות חשיבה יכול להגיע דרך התנסות אישית: אם נעז ונעשה משהו שלא עשינו עד עתה, נצליח במידה מסוימת, ירד החשש ובפעם הבאה ננסה שוב. שיחה עם אחרים והקשבה אמיתית יכולות לעזור בהמסת תבניות קיימות. כאשר אנחנו נחשפים לדעות השונות מאלה שלנו, משהו זז במוחנו, הוא פועל, תבניות החשיבה נעות ויכולות להשתנות. זוהי התפתחות. לימוד מסודר או מזדמן גם הוא דרך לשינוי תבניות חשיבה נוקשות. אנחנו קוראים ספר או כתבה, שומעים הרצאה, משהו בנו משתנה, התבניות הקיימות מתמוססות ונוצרת אפשרות לתבניות חדשות להתפתח.
את ואתה, כאשר אתם קוראים את הכתבה הזו, חשבו על תבנית חשיבה אחת מקובעת שתוקעת אתכם, שלא נותנת לכם להתפתח ולהתקדם. האם תוכלו להעז לא לפעול על פיה? פעם אחת קטנה תספיק לשם התחלה ואולי תפתח בתוככם אפשרות לשינוי ולהתקדמות?