בשבועות האחרונים אנחנו עדים להתפרצות מחאת ענק על מותה של מהסא אמיני, צעירה בת 22 שנעצרה באיראן ב-16.9.2022 על ידי משטרת המוסר של טהרן בעקבות טענה שלא לבשה את החג'אב שלה כראוי.  הצעירה אפילו לא הבינה מה לא לבשה כראוי וכאשר בקשה לברר את זה הוכתה בראשה ויומיים לאחר מכן מתה מהמכות. נשים באיראן החלו במחאה מקומית שהתפשטה בכל איראן וסחפה אחריה נשים וגברים בכל העולם. המחאה היא נגד הממשל הכופה אורח חיים דרקוני על נשים וצעירות באיראן.

הפחד מהנשי אינו שייך רק לממשל האיראני. הוא קיים במדינות העולם, היום בעיקר העולם המוסלמי, ובחברות סגורות בכל העולם, כמו חלקים בחברה החרדית בישראל. בתנועה ספירלית הוא עולה שוב ושב במשך אלפי שנים כאשר נשים וגברים מבינים כי הוקעת מחצית מהאנושות והוצאתה מהמעגל הכלכלי, החברתי והתרבותי מזיקה לאנושות כולה.

מהו הפחד מהנשי? מדוע הוא מתעורר שוב ושוב ואיזו דרך עברה התרבות מפחד קמאי מנשים וממה שהן מסמלות ושריפתן על המוקד ועד היום.

התיאוריה של יונג, פסיכיאטר שוויצרי, תלמידו של פרויד והוגה תורה פסיכואנליטית ייחודית עוסקת ביסוד נשי ויסוד גברי – שתי צורות שונות של תודעה אנושית. "יסוד נשי" הוא מושג הבא לתאר את החלקים האינטגרטיביים שבכל אדם, את האינטואיציה את הראייה המחברת, את היצירתיות. "יסוד גברי" הוא מושג הבא לתאר את החלקים מונחי המטרה, החשיבה הרציונלית, המדעית, המתעלמת מרמזים בסביבה ונעה לעבר מטרה שהוגדרה. בכל אישה קיים כמובן היסוד הנשי וכן יסוד גברי הנקרא "אנימוס" – הוא המאפשר לה להיות חדורת מטרה, להתקדם מבחינה מקצועית, לעבור בצורה יעילה בין תפקידה השונים כאם וכמנכ"לית. בכל גבר קיים יסוד נשי הנקרא "אנימה" והוא מאפשר לו להיעזר באינטואיציות שלו, בראייה אינטגרטיבית ולשפר את האבהות והמקצועיות שלו.

כל התפתחות אנושית, אישית וחברתית-תרבותית מערבת יסוד נשי ויסוד גברי, ולכן היא ספירלית: מתנהלת באופן סיבובי ועם וקטור המקדם אותה לעבר מטרת ההתפתחות.

היחסים בין גברים ונשים ארוכים כאורך האנושות, או אם תרצו כימי האבולוציה, מאז החלה רבייה מינית המערבת זכר ונקבה. נקודות מאפיינות ליחסים בין גברים ונשים מופיעות בספרי "מחול התודעה והנפש – מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית". באלפי השנים האחרונות, מאז התגבשות התרבות המערבית הפטריארכלית, מקומה הסוציו-כלכלי-תרבותי של האישה היה נמוך מזה של הגבר. לא היה לה רכוש או אמצעי השְׂתכרוּת, לא היה לה חופש חברתי או אישי. למעשה, היא הייתה רכושו של הגבר ונתונה למרותו הפיזית והנפשית.

שינוי מהותי חל במקום האישה בתרבות המערבית בימינו. במאה ה־20 נבטו שתילי השינוי ואף הפכו לעצים חסונים. בסוף המאה ה־20 הפסיקה האישה להיות רכושו של הגבר ברוב תרבויות העולם, עלתה בריבוד החברתי והפכה למשפיעה מבחינה כלכלית, חברתית ומוסרית. בהדרגה הפכו עצים אלה ליער וכיום, במאה ה־21, נשים ממוקמות במקום אחר לחלוטין.

תנועת "me too" הביאה לשינוי דרמטי בשימוש שעשו ועדיין עושים גברים בעלי כוח וממון בנשים לסיפוק צרכיהם הכוחניים והמיניים. החוק בתרבויות המערביות רואה בנשים שוות בזכויותיהן ובחובותיהן בחברה. אין ספק שנשים תורמות לחברה ולחוסנה במידה שווה לזו של גברים.

את ההתפתחות המואצת של שינוי מקום האישה ומעמדה החברתי אני רואה בהבדלים בין חייה של סבתי, של אמי, שלי עצמי ובהמשך של בנותיי. בכל דור הופכים מקום האישה ומעמדה להיות חופשיים יותר, דומיננטיים יותר ובעלי זכויות לא רק על פי חוק אלא גם בתפיסה החברתית. ועדיין יש דרך ארוכה לעשותה, עדיין קיימת סכנה שהאישה תונחה על ידי משפחתה ועל ידי החברה שבה היא חיה לוותר על התפתחותה האישית. סכנה לא פחותה קיימת באופי ההשתנות של תהליך התפתחות התודעה הנשית: עלינו לשאוף לפתח את אישיותנו ולממש את החלומות ואת השאיפות שלנו על פי שני היסודות, הנשי והגברי: להתקדם ולהצליח מבלי לוותר על היסוד הנשי בכל אישה ובכל גבר.

דוגמה לכך אנחנו רואים במאבק במגפת הקורונה. המדע המערבי, הנשלט על ידי היסוד הגברי התגייס במציאת תרופות וחיסונים. אלה עזרו ללא ספק אולם הקורונה לא נעלמה לחלוטין והמשיכה להכות בגלים. היסוד הנשי גויס כדי להבין שלא מדובר ב"זבנג וגמרנו" אלא יש להמשיך ולשמור על כללי זהירות, לחבוש מסכות במקומות מועדים להידבקות כמו בתי חולים. האחריות עברה משליטה של השלטון אל כל אדם ועליו לנהוג באחריות כלפי אחרים כאשר הוא חולה, לדוגמה, לבדוק האם הוא חולה בקורונה ולשמור על בידוד כדי לא להדביק את משפחתו ויקיריו ואת כלל האוכלוסייה.