השפעת סרטוני האימה והרשתות על ילדים ובני נוער

במצב של השבעה באוקטובר ושל מלחמת חרבות ברזל שלאחר מכן חברו מספר גורמים שהביאו לעליית מאסיבית בצפייה באינטרנט, בחיבור למשחקי מלחמה ובאלימות וירטואלית. מדוע מתרחשת צפייה אובססיבית בסרטונים ברשתות, מהן הסכנות בצפייה בסרטוני האימה ובמשחקים הווירטואליים ולמה מה שרואים בסרטונים משפיע על המוח במידה רבה כאילו אנו נמצאים בסיטואציה וחווים אותה בעצמנו?

המלחמה נמשכת, ילדים ובני נוער מפונים מבתיהם, 'נחתכו' מהסביבה החברתית שחיו בה, רבים איבדו חברים או בני משפחה, חוו את אימת המוות בשבעה באוקטובר ובהפצצות הבלתי פוסקות שבאו לאחר מכן. בתחושת הביטחון הקיומי נוצר חור גדול מאוד, כמו גם במידות משתנות אצל כל הילדים.ות ובני.ות הנוער ישראל. המלחמה המתמשכת והאיום מצפון מוסיפים לתחושת חוסר הוודאות של כולנו, והילדים ובני הנוער מושפעים משיחות שהם שומעים מהוריהם, ממידע שמגיע אליהם מהמדיה ובמידה רבה מאוד מהרשתות החברתיות.

מחקר, שנערך על ידי מרכז מיטיב באוניברסיטת רייכמן בשיתוף מרכז לאומי לצמצום תופעת ההתמכרות (ICA) ובהובלת פרופ' ענת שושני, בדק 2,724 ילדים ובני נוער בגילי 17-9 בישראל. נמצא כי מאז השבעה באוקטובר 2023 חלה עלייה של 33% באבחון מצבי חרדה אצל בני.ות נוער לעומת תקופת זמן דומה כשנה לפני כן (גל עד, 2024). הנתונים מצטרפים לנתונים מלפני השבעה באוקטובר בנוגע לעלייה בחרדה, בהימנעות, בשתיית אלכוהול וצריכת סמים אצל בני נוער בעקבות הקורונה.

מדוע מתרחשת צפייה אובססיבית בסרטונים ברשתות?

במצב של השבעה באוקטובר ושל מלחמת חרבות ברזל שלאחר מכן חברו מספר גורמים שהביאו לעליית מאסיבית בצפייה באינטרנט, בחיבור למשחקי מלחמה ובאלימות וירטואלית. הרצון לדעת מה קרה לחברים ולמכרים – חלק מבני הנוער חיפשו מידע על חברים ובני משפחה ורצו לדעת מה עלה בגורלם. גם אחרים נמשכו לסרטונים כדי להרגיש לרגע שייכות וחיבור למי שנפגע.

הצורך לשלוט – הצורך לשלוט במה שקורה לנו, להוריד את חוסר האונים הוא צורך בסיסי. ידע שווה כוח, כך אומרת אימרה עממית. התחושה כי אם נדע נוכל להגן על עצמנו נכונה לעתים, אך לא תמיד. צפייה במה שהתרחש בשבעה באוקטובר לא תעלה את היכולת לשמור על עצמנו.

זמינות והרגל – העמקת והרחבת השימוש במסכים בכלל וברשתות החברתיות בפרט התרחשה בזמן מגפת הקורונה. ילדים שהיו מרותקים הביתה אם בגלל סגרים או בידוד עקב המחלה, הפסקת הלימוד בבתי הספר, ההקפדה על בידוד חברתי הביאה את הילדים והנוער לשקוע במסכים. זה הפך להרגל וכפי שאמר לי מתבגר: "אני יודע שאני לא צריך את זה אבל במקום ללמוד היד הולכת מעצמה אל המסך ונכנסת לאפליקציה".

מהן הסכנות בצפייה בסרטוני האימה ובמשחקים הווירטואליים?

ידוע כי מה שאנחנו רואים בסרטים או בסרטונים משפיע על המוח במידה רבה כאילו אנו נמצאים בסיטואציה וחווים אותה בעצמנו. מילים הן סימנים מוסכמים שהמוח קולט לאחר עיבוד, לעומת זאת אנו רגילים לקלוט מסרים חזותיים וקוליים כבר מרגע הלידה ולהשתמש בהם כדי להגן על עצמנו וליצור תקשורת. המוח מגיב לסרטונים אלימים ולעגניים כאילו היה האדם באותו המקום והאלימות והלעג מופנים כלפיו. עולים מנגנונים שלfight or flight  – מלחמה או בריחה. במוח מופרשים הורמונים שמגבירים את קצב הלב, שולחים תוספת דם לשרירים ומאיצים את הנשימה כדי שנוכל להציל את עצמנו. מכיוון שאין סכנה קיומית ממשית כשהנער.ה צופה בסרטון אלים לעתים קרובות האנרגיה שנצברה בגוף מופנית לאלימות ברשת.

יותר ילדים מגיעים לקליניקה עם מידע על מה שקרה, והם סובלים מחרדות קשות, מדיכאון, מפוביה של יציאה מהבית ומאמירות של פגיעה עצמית. יותר ילדים משחקים משחקי אלימות שבהם 'הטובים' נלחמים ב'רעים' ומבטאים בכך אלימות שעצורה בתוכם.

תפקיד ההורים

כמבוגרים, המעוניינים להשפיע על פעילות בריאה ברשתות של הנוער, עלינו לשנות את תבניות החשיבה שלנו ולהכיר את העולם על הטוב והרע שבו. עלינו קודם כל להכיר לעומק את עולם הרשתות של הנוער ואת עולם הגיימינג. כל הזמן מפתחים אפליקציות חברתיות חדשות ובני הנוער 'נתפסים' אליהן. עם זאת המתבגרים והמתבגרות שלנו הם אנשים חושבים. הם מודעים לסכנות הקיימות בעולם הווירטואלי ולעובדה שקל להתמכר אליו, בגיל זה יכולת השיפוט עדיין לא מפותחת בצורה מלאה ורמת האימפולסיביות גבוהה. הדעה, שלפיה "אני יכול.ה הכול" ו"לא יגידו לי מה לעשות" גוברת לעתים קרובות על השיפוט התקין ועל התנהגות לפיו.

תפקיד ההורים הוא להסביר, לחנך ולשמור על ילדיהם. ניתן להסתכל בהיסטוריית הגלישה של הבן או הבת, רצוי יחד איתם, ולמרות שהם יכולים למחוק את ההיסטוריה עצם הבדיקה היא הצהרתית: אני ההורה וחובתי לשמור עליך. יש לדבר עם הילדים וללמדם מה לצרוך ברשתות. להכין רשימות 'עשה' ו'אל תעשה' הנוגעות לאילו אפליקציות ומשחקים מותר להם להיכנס על פי גילם ולהגביל את זמן השהייה ברשתות. בני ובנות נוער מנסים לשלוט בהתמכרותם בעזרת התקנת אפליקציות המגבילות את זמן השימוש במסך, ולעתים מבקשים עזרה מההורים ונותנים להם את הטלפון במהלך השינה. נושא ה-AI מתחיל לצבור תאוצה ועליכם ללמוד יחד עם ילדיכם את השפעותיו על הסכנות ברשת.

חשוב מאוד לשוחח עם הנוער על הצורך לכבד את הפרטיות של עצמם ושל אחרים, על הזהירות מתקיפות ועל ניצול אותם עצמם וגם אחרים. יש להתמקד בנושא השיימינג והימנעות מהפצת סרטים מיניים או לועגים לאחרים. חשוב לדעת כי מוגשות תביעות משפטיות של אנשים את בני הנוער, שפירסמו מידע כוזב או תמונות אינטימיות, גם אם תוכנת AI הרכיבה תמונת פייק של עירום עם ראש של נער.ה שהם מכירים.

חשוב לדבר עם הילדים והנוער על מינון נכון של כל מרכיבי החיים ולשלב בין העולם הפיזי של אכילה ושינה תקינים, הליכה ותפקוד בבית הספר, מפגשים משפחתיים וגם מטלות בבית לטובת המשפחה לבין העולם האינטרנטי המעניין והמושך כל כך. האמירה, שלפיה אנו בנויים מרוח, מנפש וגם מגוף מדברת אל ליבם. הם מבינים שעליהם לאכול, לישון, להתקלח וזקוקים לכסף להגשמת  מטרותיהם בחיים. חלקם מצפים להרוויח כסף בתוך העולם הווירטואלי, וחלקם מבינים שעל מנת להתפרנס יהיה עליהם ללמוד את חוקי העולם הפיזי.

ניתן להיעזר בטכניקות התנהגותיות-קוגניטיביות המגבילות את זמן המסך באמצעות התקנת אפליקציות מתאימות בטלפון. בני ובנות נוער מגיבים בצורה טובה להבנה שלפיה הם צריכים ללמוד לווסת את תנועת היד האימפולסיבית לעבר המסך. ניתן לדבר איתם על המשמעות של התאפקות בכל תחומי החיים ובנוגע למסכים בפרט. "איפוק נותן סיפוק" הוא סלוגן שניתן להתקין כשומר מסך על הטלפון, וכך בכל פעם שהוא נדלק יש תזכורת לצורך לשלוט בצפייה במסך.

תחום בריאות הנפש

תופעת ההתמכרות לרשתות ולגיימינג נחשבת לחדשה, והפסיכולוגיה והפסיכיאטריה עדיין מחפשות דרכים להתמודד איתה. קיימים מגוון ניסיונות טיפוליים בהתמכרות לרשת. כך למשל CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שנועד לשנות את ההרגל ואת תבניות החשיבה המוחיות המובילות כברירת מחדל לאינטרנט בכל פעם שמורגשים שעמום, מתח או חרדה. תרפיה רגשית, טיפול באומנות, טיפול קבוצתי קצר מועד או תמיכתי, התערבות משפחתית וגם טיפול תרופתי – כל אלה נמצאים בשלבי ניסוי כשבהדרגה תתפתח גישה טיפולית מדויקת יותר. התמכרות לרשתות מביאה במקרים רבים להפרעות חרדה או לדיכאון, לאלימות כלפי אחרים וגם כלפיה העצמי.

מקורות:

גיל עד, ה' (2024). מצבם הנפשי של ילדי ישראל הידרדר, חלה עלייה בהתמכרויות, נדלה בתאריך 19.6.2024 מהאתר: "מצבם הנפשי של ילדי ישראל הידרדר, חלה עלייה בהתמכרויות" (ynet.co.il)

חזרה לעמוד לקהל הרחב >>