מלחמה פוגעת בנשים ובגברים כאחד. קיים שיח ענף ומקיף, חשוב מאין כמוהו, על הפגיעה במי שנלחמים, נשים וגברים. על מי שנמצא בעורף קיים שיח מועט. למרות שיש חיילות ולוחמות עזות נפש במערך הצבאי רוב הנשים נמצאות בעורף. הן נפרדו מהבעל שיצא לקרבות, נשארות להחזיק את המשפחה, הילדים, הפרנסה, לביאות הנאבקות על שלום ביתן וילדיהן, לשמור על הבית גם למען הבעל כאשר יחזור.

לעתים אני מרגישה שאני צועדת בבוץ טובעני, אני מרימה את הרגליים בניגוד לכוח המשיכה שיונק אותן פנימה, אל המצולות. אבל…אין ברירה, אני חייבת להמשיך למרות הקושי, למרות החרדות. כאמא וכאשה שבני משפחתה לחמו במלחמות ישראל, שירתו שנים בלבנון ובעזה ונקראו גם עכשיו לשירות מילואים אני יודעת שאין ברירה אלא להמשיך ולהיות חזקה, לחזק את העורף ואת החוסן הלאומי כדי לשחרר את מי שנלחם בחזית מדאגה לנו.

אנרגיה רבה הולכת אל העובדה שבתוך חוסר הוודאות הקיימת תמיד נוסף עוד רובד של אי ידיעה, של חשש, של קושי לתכנן. את מכינה את השבת, מתכננת חגיגת יום הולדת לבעלך, רוצה ללכת עם הנכד להצגה, רוצה לקבוע לקפה עם הבת והכול את עושה. את הכול. רק יודעת כל הזמן שאולי זה לא ייצא לפועל. את מתכננת איזה מזון לקנות כדי שלא יתקלקל אם תהיה הפסקת חשמל, מתי להכניס את העוגה לתנור כדי שלא תהיה מוכנה בדיוק כשתהיה אזעקה, מתי להתקלח ומתי לאהוב את בעלך. על הכול נשפך מסך של בוץ אפור, וכמה אנרגיה צריך כדי להוציא את הרגל מהביצה הטובענית ולעשות עוד צעד. רק עוד אחד. ואחריו עוד אחד, כנגד כוח המשיכה המושך למטה אל המנוחה, אל הכניעה ואל המפלה. כן, אנחנו העומדות בשער, נשים צעירות שזה עתה נישאו, אימהות טריות, אימהות לילדים בגיל בית הספר והתיכון, סבתות, נשים עובדות בביתן ומחוץ לו, נשים שנותנות את עצמן בעבור ילדיהן, בעבור ילדי האומה כולה. בואו לא נתבלבל. זהו חוסנה של האומה שלנו, של עם ישראל.

על פי יונג ונוימן יסוד נשי ויסוד גברי נמצאים בכל אדם, גבר או אישה. היסוד הנשי אינטואיטיבי, מחבר, מקשר בין דברים ורואה את כלל התמונה על גווניה והמורכבויות שלה. היסוד הגברי לוגי, חותר למטרה, מתעלם מ"רעשים" ומורכבויות (יונג,  ; נוימן, 1950). אצל נשים שולט היסוד הנשי ומכאן שהן רואות את כל התמונה כולה וחשות שהן צריכות לתת מענה לכל מי שזקוק לעזרתן. הן רואות אם הילדה חזרה מהגן במצב רוח טוב או רע, ולוקחות על עצמן לברר, להבין, לדעת מה קרה ואיך ניתן לעזור לה. הן שמות לב למתבגר שנסגר בחדרו ועסוקות במחשבה כיצד לדבר אתו, להבין אם מצב הרוח שלו זמני או חמור ואיך עליהן להתמודד כדי לעזור לו. הן דואגות לבעל הנמצא במילואים וכאשר הוא מתקשר אומרות שהכול בסדר כדי לא להדאיג אותו. הן דואגות לאוכל שכל אחד מבני הבית אוהב, לכך שתהיה תמיד כביסה נקייה, להסיע לכל החוגים ולאחר חברים של הילדים. הן דואגות גם להורים שלהן ושל הבעל, לשכנה שבעלה נמצא גם הוא במילואים, ולחברה מהעבודה שסובלת מחרדה ודיכאון. אנחנו רואות הרבה מאוד, וחשות אחריות כדי להקל על אחרים את המעמסה. בכל אלה אנחנו משלבות עבודה, מקצועיות, קריירה ומחזיקות כדורים רבים באוויר שכל אחד דורש תשומת לב רבה ואנרגיה. כל אלה גובים מחיר פיזי ונפשי.

מלחמות משפיעות באופן שונה על גברים ועל נשים ומעמיקות את הפערים בין המגדרים, פערים הקיימים בכל תחומי החיים, לרבות התחום התעסוקתי והכלכלי. נשים שבעליהן יצא למלחמה סובלות לעתים מחוסר סובלנות במקומות עבודה כאשר הן ממלאות בבית את מקום האב והאם גם יחד. לא קיימת התגמשות ובתואנות שונות הן מגיעות לפיטורין ולאובדן מקור הפרנסה היחיד של המשפחה. שלא לדבר על עצירה מוחלטת ביכולת לקידום מקצועי ולפיתוח קריירה. כאשר את צריכה להיות בכל יום בבית בארבע כדי לקבל את הילדים, כאשר ילד חולה ואת נשארת בבית, מה שהיית יכולה לחלוק עם בעלך אם לא היה במילואים, כאשר את מתמודדת לבדך עם ההחלטות כיצד לנהוג לגבי הילדים במצב של מחלות, חרדות, דיכאון או פגיעה עצמית,  ירידה בלימודים, פגיעה חברתית – את  נושאת את העול כולו לבדך, ומטבע הדברים נשחקת. לא, לא תטרידי את בעלך בדברים כגון אלה כיון שאת רוצה שיהיה מרוכז בתפקידו בצבא. אבל החרדה תופסת גם אותך בלילות, ואת לא תמיד יודעת כיצד תקומי בבוקר לעוד יום של 'תיזוז' בלתי פוסק בניסיון להחזיק את כל הכדורים של הצרכים המשפחתיים באוויר.

מחקרים מראים כי בעיתות משבר, וביניהן מלחמה עולה כמות האלימות נגד נשים. כאשר משפחות נעקרות מבתיהן ומהקהילה המגנה שלהן עולה אלימות פיזית ומינית נגד נערות ונשים. גם כך אין כמעט אישה שלא סבלה בחייה מאלימות מינית, ברמה זו או אחרת, שלא הותקפה כאשר עברה ברחוב, נסעה באוטובוס או במקום העבודה. ילדות ונערות מותקפות גם בתוך המשפחה ובזמן של מלחמה רשויות הרווחה והטיפול בנפגעות מין פנויות פחות לענות על הצרכים של כלל הנפגעות.

מלחמות פוגעות בנשים באורח שונה מאשר בגברים, ומערכות הרווחה, הרפואה ובריאות הנפש צריכות לתת על כך את הדעת, ללמוד את הנושא ולהגיש מענים מיוחדים לנשים.

מקורות:

באומן, א' (2018). אריך נוימן: על הנשי, הפחד ממנו, והתפתחותו אצל הגבר ואצל האישה,
נדלה בתאריך 16.2.2020 מהאתר:  מכון ישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית:
אריך–נוימן–על–הנשי–הפחד–ממנו–והתפתחות/http://jung–israel.org/

יונג, ג', ק' (1912). הפסיכולוגיה של הלא מודע, הינקל, ב', מ'. (תרגום) בשנת 1987. תל אביב: דביר.

נוימן, א' (1950/1981). אפוליאוס אמור ופסיכה – על ההתפתחות הנפשית של היסוד הנשי, ברונובסקי, י'. (תרגום מלטינית), רון-בכר מ'. (תרגום מגרמנית). בני ברק: ספרית הפועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר.

חזרה לעמוד לקהל הרחב >>