התמונה באדיבות חגית קדם.

לפני מספר ימים השתתפתי ב"תשליך". המורה שלנו לפילאטיס, זו שנותנת לנו שעורים בהתנדבות בזום כבר כחצי שנה, יזמה טקס תשליך לקראת ראש השנה. תשליך הוא מנהג אשר נועד להשליך את החטאים למקור מים זורמים כדי להתנקות.

הגעתי בהיסוס. מעודי לא הייתי בטקס כזה. עמדנו במעגל נשי לבוש לבן, שיר תפילה ברקע, מישהי ביקשה עזרה במחילה על כאבים שהיא כואבת, אחרת דיברה על ההתחדשות.

אני ניסיתי להיפרד ממה שעצר אותי השנה: הכעסים, העלבונות, הציפיות שלא התממשו. ניסיתי לדלל את "הצל" הפנימי שלי.

מהו הצל על פי יונג? אלה כל הדברים שאיננו אוהבים בעצמנו, שהיינו מוכנים להשליך אותם ולהיפטר מהם. אלא מה? הם בכל זאת חלק מאיתנו. שירים שנכתבו על הצל מדברים על כך שהוא הולך איתנו לכל מקום, בסיפורי ילדים לצל תפקיד חשוב. כמו אצל פיטר פן שהיה ילד נצחי – ילד ללא צל ורק משתפרה לו וונדי את הצל לעקבי רגליו הפך לילד רגיל עם יכולת להתפתח (ברי 1904). הצל נמצא באפלת הלא מודע. המודעות נמצאת באור הבוהק של השמש. אור השמש חשוב לחיים אבל כמו כל דבר עליו להיות מווסת. קיץ לוהט מתחלף בחורף סגרירי ומאפשר לצמחים ולבעלי החיים לינוק מהחלקים הפנימיים, אלה הנתונים בחשכת עד כדי לאגור כוח ועוצמה ולפרוץ ביתר שאת באביב.

אור וצל, מודעות ואי מודעות הם חלקים בלתי נפרדים מחיינו. לא ניתן לוותר על אחד מהם. אנשים המתעלמים מן הצל שלהם מוותרים על חלק ממי שהם. הם חשים אי שקט, חוסר הלימה פנימית, כעס. אלה האנשים שייטו להשליך את התחושות הקשות על אחרים ולהאשים אותם במה שהם עצמם עוברים. אנשים המוכנים להכיר בצל של עצמם שלמים יותר. הם נמצאים בהלימה פנימית, מוכנים לקחת על עצמם את האחריות על מעשיהם ועל חייהם. אלה אנשים היודעים כי אין אנו מושלמים. הם מביטים בצל שלהם, לומדים ממנו ומתפתחים. כך הם יוצרים ומפתחים את החוסן האישי שלהם. זה שיעזור להם בהתמודדויות עם החיים.

מסיבה זו בחרתי לדלל את הצל שלי ולא להשליך את כולו אל מעמקי הים.

גם בטבע חשוב אור השמש הנותן חיים וחשוב גם הצל הנותן מרגוע ומנוחה. עונות השנה מדגימות לנו את חשיבות השמש ואת הצורך לנוח ממנה, להרפות מהמודעות השורפת ולהיזון מהצל המרגיע.

צל קיים אצל אנשים בודדים וגם בלהקות אנושיות. על כך הרחבתי בספרי "פסיפס אנושי – מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עוצמתו של עם ישראל". חשוב שכעם נכיר בצל שלנו, זו הדרך היחידה לשינוי. חשוב שהמנהיגים שלנו יכירו בצל שלהם. אף אחד אינו מורם מעם, אף אחד אינו אלוהים חסר צל. באשר אנחנו בני אדם כך גם יהיה הצל חלק מאיתנו. רק הכרה בעובדה זו תאפשר עיבוד ושיפור החלקים הצליים שלנו.

ברי, ג",מ' (סופר) 1904, בר-הלל סמו, ג'. (תרגום) 2011. "פיטר פן". רמות השבים: אריה ניר.