פורסם בזמן ישראל

כל כך הרבה שנים נמשכת אלימות של גברים נגד נשים. לא כל הגברים כמובן, אפילו לא רובם. אבל הרעיון שיש אפילו גבר אחד שחושב כי הוא יכול להשליט את רצונו על אישה בכוח הזרוע וההפחדה הוא בלתי נסבל. לא פחות בלתי נסבל הרעיון שישנן תרבויות ותתי תרבויות הרואות באישה אדם נחות שמותר וצריך לשלוט בה ולעקור את האישיות והרצון החופשי שלה לעשות בגופה, בקולה, ביכולת השכלית והרגשית שלה כרצונה.

איך זה התחיל?

התשובות על כך יכולות להיות רבות, ומן הסתם לא קיימת תשובה אחת אלא פסיפס של סיבות.

נשים וגברים שונים. זוהי עובדה. עובדה מבורכת. הם שונים ביכולת ללדת, בכוח פיזי, במראה, בתהליכי חשיבה.

פרופ' סימון בארון-כהן, פסיכולוג אנגלי-יהודי החי ופועל באנגליה בדק את תפקודי המוח האנושי והגיע למסקנות באשר לשוני בתפקודי המוח אצל גברים ואצל נשים. אנא מכם: אל תתקוממו מיד, המשיכו לקרוא. בארון-כהן וגם אחרים לא טוענים כי אחד מהם עולה על השני, חשוב יותר או נכון יותר. הדיון הוא על שוני בין תפקודי המוח בממוצע בין גברים לנשים.

יונג ונוימן קראו לתכונות הללו :"יסוד נשי" ו"יסוד גברי".  את יונג, פסיכיאטר שוויצרי שחי עד שנת 1961 אין צורך להציג. הוא הגה, כתב ולימד תיאוריה מרתקת של יסודות הפעולה של הנפש האנושית האישית והקולקטיבית. אריך נוימן, יהודי שנולד ב- 1905 בגרמניה עלה לארץ ב- 1934 בעקבות האנטישמיות שפשטה באירופה. הוא חי ופעל בארץ ולאחר המלחמה גם באירופה והרחיב והעמיק את העיסוק במושגים יסודות נשיים וגבריים בפסיכואנליזה. נוימן ראה ביסוד הנשי כוח קריטי שהאנושות בזבזה אותו כאשר הוקיעה והנמיכה את חשיבותו. את תורתו של נוימן הבאתי בהרחבה בספרי: "מחול התודעה והנפש" שיצא לאור באוקטובר 2022 והיא שזורה לטעמי בכל התפתחות אישית וחברתית.

נחזור לבארון-כהן. לדבריו 95 אחוז מהאוכלוסייה מחזיקים באחד משלושה סוגי מוח: "מוח נשי" "מוח גברי" ו"מוח מאוזן". בקצרה מאוד המוח הנשי מאופיין במידה רבה בחתירתו לאמפטיה – להתחברות אל מחשבות ורגשות של האחר והבנתם. המוח הגברי חותר במידה רבה להבנת מערכות ואופן תפקודן. בארון כהן אישש את התיאוריה שלו במספר רב של מחקרי פיזיולוגיה של המוח, מבחני אישיות ותצפיות המראים כי ההבדל המהותי בין מוח גברי לנשי מופיע כבר אצל תינוקות.

לא צריך מבחנים כדי לדעת את מה שכולנו יודעים וחשים באין ספור אינטראקציות עם גברים ונשים: בממוצע, פעולותיהם וההתייחסות שלהם לסביבה ובעיקר צורת החשיבה שלהם שונה. לא, האחד אינו יותר טוב מהשני, כמו שהעובדה שיש לנשים רחם וביציות ולגברים זרע אינה הופכת אותם לטובים יותר או פחות. הם שונים.

איך הגענו למצב בו שוני מקבל ערכיות של "טוב" ו"רע"? "עליון" או "נחות"? גיוון הוא בבסיס כל התפתחות. מבחינה אבולוציונית הטבע גילה לפני מיליוני שנים כי זיווג של שניים, בעלי תכונות שונות יביא להישרדות טובה יותר של הצאצאים בסביבות משתנות. מאז ועד היום נשמרה בטבע אצל בעלי חיים מורכבים וגם אצל בני אדם צורת התרבות הדורשת זכר ונקבה.

אז לא "עליון" או "נחותה" אלא שונים זה מזה.  ובכל זאת במשך שנות התרבות האנושית השונות הביאה להשתלטות גברית על הנשים. מדוע?

אחת הסיבות האפשריות היא היכולת המינית-פיזית לבעול אישה גם בניגוד לרצונה כדי להביא צאצאים שימשיכו את הגנים של הגבר. סיבה אפשרית אחרת נעוצה בניהול החיים בשבטים ציידים-לקטים. גברים, בעלי מסת שרירים גדולה יותר שהייתה להם והיכולת לרוץ מהר יותר היו אלה שהביאו את הבשר שהיה נחוץ להישרדות של השבט. לא ניתן היה לחיות ולהתחזק רק מתזונה של זרעים ופירות שאספו הנשים. פעולת הציד היא הרואית – הורגים בעל חיים כדי לאפשר חיים לבני השבט. הגברים היו יוצאים למסעות ארוכים שבסופם הביאו את הבשר החשוב בטקס רב רושם.

מאוחר יותר השליטה על אדמה הייתה זו שאפשרה את החיים הבטוחים. שוב, מתוך כוח פיזי יכולים היו הגברים להילחם בגברים אחרים על שטחי אדמה כמקור למזון ולביטחון. ואם נצחו התיישב השבט כולו במקום בטוח ויכול היה לשרוד ולגדל את הדורות הבאים בביטחון. עד שהגיעו גברים משבט אחר או מעם אחר ונלחמו שוב על האדמה.

כאן אולי משפיעה גם הביולוגיה הגברית לעומת זו הנשית. טסטוסטרון – הורמון המין הגברי מעורר למאבק, לריב, למלחמה. בטבע רואים שוב ושוב את ראש הלהקה נלחם בזכרים אחרים על מעמדו ורק משכבש אותו הוא יכול להרבות את כל הנקבות ולהמשיך את הגנים שלו בצאצאים שיוולדו.

היכולת לצאת לציד לימים ארוכים, להקדיש את הזמן למלחמה, להיות עסוקים בניהול ובהתפתחות אישית הייתה מוכתבת במשך רוב שנות האנושות גם על ידי העובדה שיחסי מין הובילו להריונות ואלה הובילו ללידות. תינוקות זקוקים למזון שרק אימהות יכולות היו לתת להן: להנקה. פעוטות וילדים זקוקים לגידול והשגחה כל העת ונשים שחייהן הוקדשו לטיפול בילדים לא פנויות היו לצאת לצוד או לפתח את עצמן. הן  נשארו במצב בו לא יכולות היו לפרנס את עצמן ובכך לקנות את עצמאותן הפיזית, המוחית והנפשית. למרבית האירוניה המדע שנוהל בעיקר על ידי גברים הוא זה שהביא את החופש לנשים. אמצעי מניעה ומזון תינוקות, שפותחו רק במאה העשרים הביאו לשחרור הנשים ממעגלים אין סופיים של הריון, לידה וטיפול בתינוקות.

במשך השנים המשיכה שליטה גברית בתרבויות שהתפתחו. המוח הגברי, המונע לעבר מטרה יחידה, הלוגי והרציונלי הביא להתפתחות מואצת בנושאי מדע ורפואה, פילוסופיה ותיאוריות חברתיות. אפילו האומנות נשלטה על ידי גברים. כל תחום שדרש התעמקות, נסיגה מהצרכים של הסביבה, הליכה מטורגטת מטרה היה מותאם ליכולת הביולוגית- חברתית של גברים.

שלוש הדתות המונותאיסיטות הגדילו לעשות והציאו מחצית מהמין האנושי אל מחוץ למעגל החיים העצמאי והמפותח. בשלושתן נשים קיבלו מקום של "טמאות", "רעות", זוממות", פתייניות", "טפשות", "נחותות". הדבר נבע מחתירה לכוח ושליטה של חלק ממנהיגי הדת שסחפו אחריהם מאמינים גברים שרצו להאמין שהם טובים יותר בכל תחום – חשיבה ואינטליגנציה, מוסר ואפילו עליונות רוחנית.

 

ואולי כל הסיבות השתלבו במצב האבסורדי של הוצאת חצי מאוכלוסיית העולם אל מחוץ למעגל קבלת ההחלטות והאפשרויות לניהול החיים. ברגע שנשים לא יכולות היו להיות עצמאיות מבחינה כלכלית הן הפכו לחפץ שבעלי יכולת כלכלית – גברים, שלטו בו. "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה" הוא משפט מזעזע הבא לומר כי נשים נמצאות בירכתי הבמה ואפילו מאחורי הקלעים.

אם אישה היא חפץ – ישנם גברים שיראו זאת כלגיטימי לשלוט בה גם על ידי מכות, התעללות, אלימות קשה ורצח.

גברים ונשים, החברה כולה מפסידה מהגישה הזו. אם רק נשכיל כל אחד בתוכו להביא לביטוי את היסוד הנשי והגברי שבנו, ואם רק נשכיל כחברה להעריך ולשלב את היסוד הנשי בהתנהלות החברתית נגיע לחברה מאוזנת וטובה יותר עם כוחות התפתחות שלא נראו עד היום.

תודה לרונית פרוינד שעזרה לי להבין

בארון-כהן, ס' (2006), ההבדל המהותי: גברים, נשים והמוח הגברי הקיצוני, תל אביב: עם עובד